רוחות רפאים הן דבר אמיתי, והן מלוות אותנו לאורך ההיסטוריה האנושית. בהרצאה נענה על כמה שאלות: מדוע הרוחות רודפות אותנו ואיך הן נוצרות? מה תפקידן התרבותי ומי הצליח לתעד אותן? ומי האויב המר שלהן? המסע בעקבות רוחות הרפאים יטלטל אותנו בין ספר בראשית, בתי משפט בניו-יורק, פנטזיות מיניות אסורות, טירות מתפוררות וספת הטיפולים.

על המרצה: ד״ר עמרי הרצוג הוא חוקר תרבות ומבקר ספרות, מרצה בכיר בתכנית התואר השני ללימודי תרבות במכללת ספיר. בין השאר הוא חוקר אימה ומסתורין בספרות ובמיתולוגיה. המסה שלו ״התוהו המזדחל, או כמה מחשבות בזכות האימה״ פורסמה לאחרונה בכתב העת המקוון ״ספקולציה״.

הדימוי: יאן טיכי, תולדות הציור 2, 2019. קולאז' משקופית 35 מ"מ.

בכמה מדרשי חז"ל מוזכר מיתוס מרתק על בריות קדמוניות, שנבראו ונכחדו בטרם נברא עולמנו. לפי אמונות מסוימות, רוחותיהן של בריות אלה ממשיכות להתגלגל ולהדהד גם בעולמנו. ההרצאה תוקדש למיתוס זה תוך עיון במדרשי חז"ל ובעיבודיו מרחיקי הלכת בספרות הזוהר.

על המרצה: ד"ר נטע סובול, חוקרת את ספרות הזוהר, מלמדת ולומדת אותה עם תלמידים וסטודנטים במסגרות מגוונות - ממוסדות יותר ופחות.

הדימוי: מאיה אטון, Moonwalk, 2020, הדפס דיבונד.

ההרצאה תשוטט בין שני מרחבים של תנועה והזדמנות: תחנת הרכבת של המאה ה-19, שהעניקה לנוסעיה חוויה חסרת תקדים של שוטטות והיעלמות; ושדה התעופה של המאה ה-20, שבתורו הציע מהירות שלא נודעה וכיום היה למרחב רפאים נטוש ומנוכר. מבעד לטקסטים ספרותיים ודימויים חזותיים ננסה לשאול: מיהן הרוחות שרודפות כיום את תחנת הרכבת האימפריאלית? האם מחוזות הטרמינל ושדה התעופה ישובו ויתייחדו בתחושת הפוטנציאל המרגשת? ואולי הים, הנפרשׂ אל האופק, הוא שישוב ויתפוס את מקומו כמרחב התנועה והמסע העתידי?

על המרצה: זהר אלמקייס היא חוקרת, סופרת ומתרגמת. ספר הביכורים שלה, ״בית הנתיבות״, ראה אור לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

הדימוי: דנה לוי, האדם האחרון, 2020. מתוך עבודת וידיאו, 12:15 דקות. באדיבות האמנית וגלריה ברוורמן, תל-אביב.

מדוע ערפדים אינם משתקפים במראָה? מהו סוד כוחן המכושף של השתקפויות, ואיך כל זה קשור למבנה הנפש של בתיאוריה של פרויד ושל לאקאן? בהרצאה תיבחן האפשרות שההשתקפות – או היעדרה – טומנת בחובה את סוד חיי הנצח. בסיוע שחקן החיזוק דוריאן גריי, ייסקרו גלגוליו של האל-מת המוּכּר ביותר בעולם.

על המרצה: נעה מנהיים היא עורכת, מסאית ומבקרת תרבות. ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת "כנרת, זמורה, דביר", מחברת "הרשת התרבותית – מסות על מסעותיהם של הרעיונות" (הוצאת "גרף"), בעלת טור במוסף "גלריה שישי" של עיתון הארץ ומנחת ההסכת "האחיות גרים" בגלי צה"ל, בצוותא עם איילת טריאסט.

הדימוי: רן סלוין, עיניים עליך, 2013. מתוך עבודת וידיאו, 4:37 דקות לופ

מה בין אלימות, מוזיקה קיצונית ורוחות הרפאים של העבר? ההרצאה תתמקד בסוגות ובתת-סוגות של ה-Heavy Metal ותתחקה אחר יחסיו הסבוכים של אמצעי ביטוי מוזיקלי קיצוני זה עם העבר – העבר כמקום של תרבות, ורוחות רפאים בעלות אופי אישי ואף טראומטי. הכינו את האטמים.

על המרצה: רון בן-טובים הוא מרצה לספרות אנגלית אשר מחקריו עוסקים בעיקר בקשר שבין מלחמה, טראומה, וספרות בת זמננו. בנוסף בעשור האחרון הוא בעל הבלוג מאשין מיוזיק אשר עוסק במוזיקת מטאל והארדקור הכולל ראיונות עם אמנים, ניתוחים וביקורות.

הדימוי: לי אורפז, ברקפסט, 2014. מתוך עבודת וידיאו.

שיבתה הנצחית ונוכחותה הרפאית של האֵם המתה אופפות את בנותיה ובניה, פוקדת עוון וחדרים נטושים. ואף חמור מאלה: מה קורה כאשר האֵם אינה שבה?

על המרצה: יערה שחורי היא סופרת, עורכת ספרי המקור בהוצאת כתר ודוקטור לספרות עברית. זכתה בפרסים ספרותיים שונים ביניהם פרס ברנשטיין לרומן עברי.

הדימוי: מאיה ז"ק (נ' 1976) אגן, 2019. מיצב: תצריבי שעווה רכה, דליים, אספלט ומים. העבודה נוצרה והופקה בסדנאות ההדפס, ירושלים.

נפתח בהקרנת קטע (באורך כשבע דקות) מפרק בסדרת הטלוויזיה "מראה שחורה", העוסק ביצירת תוכנה דמויית-אדם שתשרת אותו. אלה יהיו אנשי הרפאים של העתיד – אנשים-לא-אנשים, תוכנות וסייבורגים. בהתייחס אליהם נדון בשאלות המוסריות והפוליטיות של חיים בחברה היברידית.

על המרצה: ד"ר אושי שהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בחדשנות פיננסית. מלמד באקדמיה ובחברות וארגונים. בעל הפודקסטים "קטע כלכלי" ו"דוח פינטק" בגלובס והטור "דוח פינטק" בעיתון זה.

הדימוי: דנה לוי, האדם האחרון, 2020. מתוך עבודת וידיאו, 12:15 דקות. באדיבות האמנית וגלריה ברוורמן, תל-אביב

על פי רוב, כשמדברים על רוחות רפאים – הדיון נעשה קודר. רוח הרפאים רודפת, מטרידה ומזכירה לנו אשמה וחטאים נשכחים, ונוכחותה ממלאת את המרחב בהעדר. אבל ישנן גם רוחות אחרות, טובות ומיטיבות, שהופעתן מסמנת שפע ולא אובדן. בהרצאה נדבר על המוזה כרוח של השראה המגיעה אלינו מבחוץ, מהזיכרון או מהדמיון המשתוקק שלנו, ומעוררת אותנו לחיים וליצירה. מושג המוזה, המופיע לרוב בדמות של אהובה או של אהוב, יוביל לדיון על תפקיד האהבה והקשר שלה לאמנות וליצירה: המוזה היא הרוח שעבורה אנחנו יוצרים.

על המרצה: ד״ר יואב רונאל, מרצה במחלקה חזותית וחומרית בבצלאל ועמית מחקר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גור

הדימוי: יאן טיכי, תולדות הציור 2, 2019. קולאז׳ משקופיות 35 מ״מ

פנטום ומיראז' הם שמות של מטוסי קרב ששימשו בעבר את חיל האוויר שלנו. האם רק במקרה קרויים בשמות של רוחות רפאים, כהופעה על-טבעית של מתים? האם רוחות רפאים הן בעצם חייזרים, הבאים לבקרנו מעולמות רחוקים ולובשים צורת בני אדם? כבר חכמי התלמוד שאלו אם תיתכן העלאה באוב (שאול המלך אצל בעלת האוב בעין-דור), או שמא אין זה אלא תעתוע פסיכולוגי ואף רמאות. ניסיונות להוכיח את קיומן של רוחות עלו עד כה בתוהו: קיימים אמנם תצלומים רבים של רוחות – אך רובם כנראה מזויפים. מה הקשר בין אביו של המלט (שייקספיר), "הרוח מטירת קאנטרוויל" (אוסקר וויילד), "הדיבוק" (אנ-סקי) ואורסון וויילס? ואיך כל זה מתואר באמנות?

על המרצה: ד"ר דורון לוריא הוא חוקר אמנות שהתמחה באמנות הולנדית ובחקר זיופים. אוצר בכיר ורסטורטור ראשי במוזיאון תל אביב לאמנות לשעבר. שימש כמרצה בחוג לתולדות האמנות ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ערך והגיש במשך שלוש שנים (2005-2008) את התכנית "ציפורי לילה" בגלי-צה"ל. מחבר הספרים "חשיפה כפולה", "רמברנדט – מיתוס מול מציאות" ו" בת אבודה – אנג'ליקה שץ".

הדימוי: דביר כהן קידר, דיוקן הדוג'ה ליאונרדו לורדאן, בעקבות ג'ובאני בליני, 2020. שמן על בד.